מעולם לא ראיתי שהרבה נשרים מתנשאים ומטסים במקום אחד בלבד.
המטייל המסכן היה בפארק קילים קארסט גופורסט בלנגקאווי במדינת קדה בחוף המערבי של מלזיה חצי האי. לנגקאווי הוא ארכיפלג של 99 איים בים אנדמן. Langkawi פירושו נשר חום-אדמדם בשפה המקומית, לוקח את השם מעופות הטרף המפוארים השופעים באי.
נשר חום בפעולה
הקצה הצפוני -מזרחי של האי הראשי לנגקאווי מכוסה ביערות מנגרובים עבים, מעוטרים בצוקי קארסט שנוצרו בצורה מרהיבה העולים ממים מליחים. שלושה נהרות זורמים ומתפתלים ברחבי אזור זה – קיסאפ, אוויר הנט וקילמים. יחד הם יוצרים נוף מדהים שטיפח והזיין מערכת אקולוגית בריאה ומגוון רחב ומגוון של צורות חיים. נהר קילים, הידוע באופן מקומי בשם סונגאי קילים, עובר על פני פארק הטבע קילים, המשתרע על שטח של כמאה קמ”ר של יערות מנגרובים, לגונות כחולות וחופים לבנים.
מה מכוסה במדריך זה?
מראש לרכיבה על סירת המהירות
מערת העטלף (גואה קלוואר)
פארק היאכטות
המסעדה הצפה וחוות הדגים
מערת תנין (גואה בואיה)
נשרים חומים
הפנים והצורות של קילים
טיפים נוספים ב- YouTube ⬇️⬇️⬇️ פוסטים:
מראש לרכיבה על סירת המהירות
היה דלפק במזח הסירות ליד הנהר בו תוכלו ליישב תשלום עבור הסיור. יש למעשה כל כך הרבה אפשרויות לבחירה, תלוי כמה זמן אתה רוצה שהסיור יהיה וכמה מקומות שאתה רוצה לעצור בהם. סיור של שעה עולה 200 RM לסירה ו- RM350 של שעתיים. שוב, השיעור הוא לכל סירה כך שתוכלו לחלק אותו במספר האנשים בקבוצה. אם אתה מטייל בסולו, ייתכן שתרצה לשקול לבקש מקבוצות אחרות שיאפשרו לך להצטרף אליהם כדי שתוכל להפחית את העלות.
במזח נהר קילים
בתחילה רצינו לקחת את הסיורים האיטיים האלה עם מדריך טיולים מומחה שהסביר בפירוט רב את המשמעות והדגשים בכל עצירה, אך בדרך כלל הסיורים האלה נמשכים 4 שעות והם קבעו לוחות זמנים, אחד בשעות הבוקר המוקדמות ואחד בשעה 14:00. איחרנו מדי לראשון ומוקדם מדי לשני, ולא יכולנו להרשות לעצמנו את השיעור. הסתפקנו בסיורי סירת המהירות הרגילים במקום.
לאחר שיקבענו את העמלות, הובלנו למזח וחיכינו לאיש הסירות שלנו. אני בועט בעצמי בתחת כרגע כי אני לא זוכר את שמו של איש הסירות שלנו. הוא היה ממש ממש מצחיק וכל כך חביב לנו. (הוא אפילו הרשה ולימד אותנו להסיע את סירת המהירות תחת פיקוח מקרוב, כמובן.) מה שגם אני אהבתי גם באיש הסירות שלנו היה שהוא לא אהב ולא עודד להאכיל את הנשרים החומים. אהארג, אני צריך לזכור את שמו!
מערת העטלף (גואה קלוואר)
האטרקציה הקרובה ביותר למזח קילים היא מערת העטלף (המכונה גם גואה קלוואר), הכוללת למעשה שתי מערות. זה בכלל לא טרק קשה מכיוון שהשביל שמוביל את המבקרים דרך שתי המערות. המערה הראשונה מאכלסת כמה תצורות סלע מתנשאות מתחת לתקרה גבוהה בגובה 10 מטר. זה הפך גם לביתם של מינים רבים של עטלפים, כולל המחבט הנטוע בדרום מזרח אסיה, עטלף העלים העגול הגדול, ומחבט העלים העגול הביניים. המערה השנייה עוברת תקרה נמוכה שצריך להתכופף כדי לעבור אותה. התקרה וקירות המערה הזו מכוסים במדין קדום.
בתוך המערה הראשונה
עוברי אורח מוזרים.
נשארנו רק פחות מ 20 דקות במערת העטלף ועלינו על סירת המהירות מיד אחרי. לאחר מכן עצרנו עץ קטן בו נחש מתכרבל בשלווה וסלע בו נשארו עשרות קופים, אולי חיכו לתיירים לזרוק עליהם אוכל. אני רק מקווה שכל עצירות ההאכלה במקום הזה. 🙁
פארק היאכטות
“תוריד את הכובע שלך,” אמר איש הסירה שלנו. “אתה תאבד את זה.”
עקבתי ללא עוררין. ברגע, סירת המהירות שלנו התקרבה לאורך הנהר, והרוח כמעט החניקה את פני. אלמלא הסרת את הכובע שלי, זה היה נגנב על ידי הרוח. האטנו ברגע שראינו את הראשון של אינספור יאכטות וסירות מפרש המעוגנות בצד אחד של הנהר. סירות ציוריות אלה הופכות נושא טוב עם הצוקים המרשימים כתפאורה.
יאכטה פרטית המעוגנת בנהר קילים
“הם יאכטות פרטיות,” הסביר איש הסירה שלנו.
“מי הבעלים שלהם?” שאלתי.
“מטיילים,” הוא ענה.
“הם נשארים בלנגקאווי?”
“לא. אולי רק פעם או פעמיים בשנה. ”
וואו. אלה החיים ברשימת ה- A. אני אפילו לא חושב שהייתי אפילו בבעלות על אחד בחיי.
המסעדה הצפה וחוות הדגים
ממש מעבר ליאכטות הפרטיות נמצאת מסעדה צפה ליד חוות דגים קטנה. חברתי ואני מעולם לא התכוונו לאכול כאן אז באמת רצינו לראות את חוות הדגים שבהם כמה מינים של דגים הוחזקו מקטנים לגדולים ממש, ומזכירים את אלה שהם תופסים במפלצת דגים בטלוויזיה בכבלים. some of the fishes they have here are sea bass, moray eels, and sting rays. They also have prawns.
אם אתהwant, you can pick a fish and they will cook it and serve it for lunch or dinner. I just don’t know how much. I bet it’s expensive, though. We ended up having just a bottle of softdrink.
View from the Fish Farm
מערת תנין (גואה בואיה)
The Crocodile Cave (Gua Buaya) is a hole in a limestone cliff that is wide enough for speedboats to drive through. named after the crocodile-shaped rock that adorns the entrance to it, the Crocodile Cave shelters a number of bats too. I read somewhere that it’s called Crocodile Cave because there used to be crocodiles here, but I’m not sure how accurate it is.
My favorite moment in this part of the river was actually after we made it through the cave and emerged on the other side. Our boatman upped the speed of our boat again that it really felt so good to be embraced by the wind and sometimes get a little splash of water. Fuuuuun!!!!
Approaching Crocodile Cave
The Crocodile rock formation at the mouth of the cave
נשרים חומים
Even when we were just approaching the place, I could already see countless birds soaring over the mangrove trees and taking occasional plunges as they pick up little fish. There were only two speedboats carrying tourists at the time, and I was delighted that neither had been feeding these eagles. “Eagle feeding” was being advertised in the banners at the Kilim jetty, and the thought of it was upsetting me. Fortunately, it didn’t happen when we were there. We just watched as they hunted for prey like they would naturally and without human intervention. (I actually thought that they had stopped it but, later that day, I would meet a backpacker who told me that it was still going on and that the group he joined fed the eagles. Sad.) Or maybe, the other boat had already thrown food into water even before we arrived. I really wish that eagle-feeding stops because it can alter their natural diet and affect their hunting skills.
צפרות!
Another shot of the Eagle
There was another solitary airborne predator, a bigger one, that hovered regally on the other side of the river. Our boatman said it’s the white-belly sea eagle.
הפנים והצורות של קילים
After our encounter with the swarming eagles, we moved to the open sea where our boatman pointed three recognizable shapes from afar. The first was called “baby face” because it looked like it was, well, the face of a baby. The second was the Apache face, forming a silhouette of a native American’s facial features. The third was the shoe Island, uncannily taking the shape of a rubber shoe floating in the water.
Apache face. האם אתה יכול לראות את זה?
Shoe Island!
A massive signage affixed to a limestone wall also marks the mouth of Kilim River. After a brief photo op with it in the background, our boat turned around and headed back to the jetty.
On our way back, I caught another glimpse of an eagle soaring over the mangroves and the river. It was one of those moments where I envied our winged brothers, soaring spirits. Langkawi is a special place and to see it onboard a speedboat had been a great experience. having a top view of this paradise from dizzying heights is an opportunity that I would love to receive. Ah, how I envy the birds!
How to get to Kilim Geoforest Park: From Kuala Lumpur, Malaysia you may fly to Langkawi and take a cab to Kilim Geopark. You might also want to consider taking the overnight sleeper train from KL Sentral to Arau (10-hour travel time, RM 54). At Arau Station, take a cab to Kuala Perlis (RM 25), then board the ferry to Kuah Port in Langkawi (RM 18). Take a cab to Kilim Geopark (RM 25).
טיפים נוספים ב- YouTube ⬇️⬇️⬇️
פוסטים קשורים:
Tanjong Rhu Beach: missing the Blues in Langkawi, Malaysia
Pantai Cenang and the crime of passion in Langkawi, Malaysia
7 things to do in Langkawi, Malaysia: Overnight itinerary
Tropical Resort: Where to stay in Langkawi, Malaysia
Panorama Langkawi cable Car, Malaysia: 6 things to expect
Peninsular Malaysia: sample 1-Week itinerary
LANGKAWI, MALAYSIA: budget travel guide
How to get to Langkawi from Kuala Lumpur by Sleeper Train and Ferry – Malaysia